לדלג לתוכן

ביאור:בראשית יח י

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

בראשית יח י: "וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו."



בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית יח י.


וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל

[עריכה]

וַיֹּאמֶר

[עריכה]

"ויַֹּאמֶר" – בלשון יחיד. כלומר, יש שתי אפשרויות: או שהמלאך שקיבל את השליחות הזאת ולא המשיך לסדום דיבר, ככתוב: "ויַָּבֹאו שְּׁנֵי הַמַּלְאָכִים סְדֹמָה" (ביאור:בראשית יט א), או שאלוהים דיבר. מהסיפור נראה שאלוהים דיבר מפי האיש.

למה האנשים היו חייבים לספר לשרה?

[עריכה]

הדבר היחיד שהם עשו זה להודיע לשרה על התעברותה העתידית, "שׁוֹב אָשׁובּ אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה בֵן, לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ", מכאן שזו היתה הסיבה היחידה לבואם.
אז למה הם היו צריכים להגיד לה אישית?
שרה צחקה. זה אומר שאברהם לא סיפר לה על כך מקודם ושזו הפעם הראשונה שהיא שומעת זאת.

אז למה אברהם לא אמר לה?
אברהם פחד לספר לה כדי שהוא לא יהיה כמצחק בעיניה. היא היתה עושה ממנו קציצות – "זאת הדרך שלך לנסות לבוא אלי" היתה שואלת בסרקסטיות ומסרבת. אברהם לא רצה לקחת סיכון והשאיר לאלוהים להודיע אישית לשרה. ואכן כאשר שרה שמעה את דברי המלאך היא צחקה בלבה. המלאך נזף בשרה שצחקה לו, וכך אברהם הבין שהוא צדק בחששו.

וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו

[עריכה]

אברהם ישב בפתח אוהלו, ראה את האנשים, רץ לקראתם והושיב אותם ליד העץ. סביר שגם פתח אוהלה של שרה פנה לאותו כיוון, אולם לאהל יש הרבה פתחים, וכדי שנבין ששרה רצתה לשמוע מה נאמר, כתוב: "וְהוּא אַחֲרָיו". כלומר האהל היה מאחורי שרה, למרות שלא כתוב 'מאחוריה'.
כלומר שרה עמדה בפתח האוהל, בצילו, אבל כל האוהל היה מאחוריה. כך נרמז לנו שהמלאכים ראו את שרה בפתח אוהלה, ותשובת אברהם, ששרה באוהלה, לא היתה מתאימה.

למה שרה הקשיבה?
אברהם ישב בפתח אוהלו, ראה את האנשים, רץ לקראתם, והושיב אותם ליד העץ. לאוהל יש הרבה פתחים, אולם מהכתוב ניתן להבין שהמילה "וְהוּא" פונה לאוהל של שרה, וששרה עמדה בפתח הפונה לכיוון העץ והאורחים. ניתן להבין ששרה רצתה לשמוע את דברי המלאכים.
כך נרמז לנו שהמלאכים ראו את שרה בפתח אוהלה, ותשובת אברהם, ששרה באוהלה, לא היתה מתאימה.
מהתנהגתו של אברהם, שרה הבינה שדבר חשוב עומד לקרות והיא רצתה לשמוע. כך גם רבקה האזינה לדברי יצחק כאשר יצחק הזמין את עשו כדי לברך אותו (בראשית כז ה).

כאשר אלוהים סיפר לאברהם על הולדת יצחק "וְאֶת בְּרִיתִי, אָקִים אֶת יִצְחָק, אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶהּ, בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת" (בראשית יז כא), אברהם צחק, ככתוב: "ויִַּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו, וַיִּצְחָק; ויַֹּאמֶר בְּלִבּוֹ, הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָלֵּד, וְאִם שָׂרָה, הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד"? (בראשית יז יז). ניתן להבין שאברהם לא סיפר זאת לשרה, וכאשר היא שמעה זאת בפעם הראשונה היא הופתעה והגיבה

כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ

[עריכה]

מתי?
אנחנו יודעים שיצחק נולד אחרי שנה, אבל אברהם ושרה לא ידעו זאת כי נאמר:

  • "כָּעֵת חַיָּה" - משמע הלידה תתרחש בתקופה הזו בשנה, אך לא ידוע אם בעוד שנה או מספר שנים.
  • "לַמּוֹעֵד הַזֶּה, בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת" (בראשית יז כא) גם כאן השנה האחרת אינה מוגדרת כשנה הבאה.
  • "לַמּוֹעֵד אָשׁוּב אֵלֶיךָ, כָּעֵת חַיָּה" (בראשית יח יד), "שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה" - בהמשך המלאך חוזר על דבריו, אבל בפעם השניה המלאך משתמש במילה שאלוהים אמר לאברהם "לַמּוֹעֵד".

מדובר על תקופה מסוימת שבמהלכה יצחק ייוולד, ולא על יום מדויק, כי פעמיים נאמר "לַמּוֹעֵד הַזֶהּ" ו-"כָּעֵת חַיָּה" ובין המועד שצוין לאברהם ובין המועד שצויין לשרה עברו מספר ימים שבהם החלים אברהם מהמילה.

אברהם היה בן 99, וכנראה היה חשוב לאלוהים שבגיל 100 ייוולד יצחק לאברהם. אולי אלוהים החליט, מספר עגול, התחלה חדשה, וכך הוא חיכה עד שאברהם יהיה כשר ומוכן לגדל את יצחק.

תגובת אברהם

[עריכה]

אברהם שמע את ההבטחה לבן בפעם השנייה. כאשר אברהם שמע זאתבפעם הראשונה הוא נפל על פניו וצחק, ועכשיו הוא לא הגיב ולא עשה דבר ואפילו לא רץ לחבק את אשתו. שרה יכלה להסיק שאברהם כבר שמע את זה ולא סיפר לה. אולם לא נאמר שהיא כעסה עליו. היא הבינה שהמלאכים באו במיוחד בשבילה ולא בשביל אברהם.

שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה

[עריכה]

אברהם רק עבר ברית מילה, ככתוב: "וְאַבְרָהָם בֶּן תִּשְׁעִים וָתֵשַׁע שָׁנָה בְּהִמֹּלוֹ בְּשַׂר עָרְלָתוֹ" (בראשית יז כד), ולאחר שנה נולד יצחק (בראשית כא ה). כלומר, קיימת אפשרות שהמילה שיפרה את הפוריות של אברהם והביאה להולדת יצחק אחרי מספר ניסיונות.

איך זה קרה?

  1. ידוע שהביציות נשארות פוריות אצל האישה מיום היוולדה ועד סוף המחזור, וזה בערך 40-50 שנה. אין מניעה שמספר ביציות פוריות יוותרו בשחלה, והיו מיקרים שהמחזור התחיל לאחר הפסקה.
  2. מלכת דבורים או נמלים מחזיקה בתוכה את זרעי הזכר שנים רבות עד השימוש.
  3. רפואה ומזון יכולים לעזור, כדברי אדוני: "הֲיִפָּלֵא מֵיְהוָה דָּבָר" (בראשית יח יד).
  4. המילה פתרה את תופעת הפימוזיס של אברהם.[1] פימוזיס היא תופעה נפוצה אצל גברים זקנים של עורלה צרה או הדוקה מדי.

הערות שוליים

[עריכה]
  1. ^ G.N. Weiss, "Prophylactic neonatal surgery and infectious diseases", Pediatric Infectious Diseases Journal, 1997

מקורות

[עריכה]

נלקח בחלקו מ-"ראש השנה: ישמעאל ילד לתרגול" סנדובסקי - sendowski , אילן - ilan. [גרסה אלקטרונית]. אתר מאמרים. 11/08/2010 http://www.articles.co.il/article/77458